​​

Statement : | العربية, English, Français

הודעה מטעם התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, בהתייחס לחקירה של המצב בפלשתין


היום אני מאשרת את התחלתה של חקירה בהתייחס למצב בפלשתין על ידי משרד התובעת ("המשרד") של בית הדין הפלילי הבינלאומי ("ICC" או "בית הדין"). החקירה תעסוק בפשעים בתחום השיפוט של בית הדין אשר בוצעו לכאורה מאז ה-13 ביוני 2014, התאריך שאליו מתייחסת הפניית המצב למשרדי.

כיצד המשרד יקבע סדר עדיפויות בנוגע לחקירה יוחלט בבוא העת, לאור האתגרים התפעוליים שניצבים בפנינו בגלל המגפה, המשאבים המוגבלים שעומדים לרשותנו, ועומס העבודה הכבד שאנו חווים כעת. אולם, אתגרים אלה, מרתיעים ומורכבים ככל שיהיו, אינם יכולים, בסופו של דבר, להסיט אותנו מלמלא את חובתנו במסגרת האחריות המוטלת על משרד זה מכוח חוקת רומא.

על פי חוקת רומא, כאשר מדינה שהיא צד מפנה מצב למשרד התובעת, והוחלט שקיים בסיס סביר לפתוח בחקירה, המשרד מחויב לפעול. כצעד ראשון, המשרד נדרש להודיע על החקירה לכל המדינות שהן צד ולמדינות אשר תחום שיפוטן חל באופן רגיל על הפשעים האמורים. כך מתאפשר לכול מדינה כזאת להפנות בקשה אל המשרד שידחה את חקירתו לטובת מנגנון החקירה הרלוונטי של המדינה כלפי אזרחיה או כלפי אחרים בתחום שיפוטה, בהתייחסות לפשעים תחת חוקת רומא אליהם מתייחסת ההודעה (בכפוף לבחינה אפשרית על ידי הערכאה הקדם-משפטית).

כול חקירה שהמשרד לוקח על עצמו תתנהל באופן עצמאי, חסר פניות ואובייקטיבי, ללא מורא או משוא פנים. חוקת רומא מחייבת את המשרד, במטרה להגיע לחקר האמת, להעמיק את חקירתו כדי לכסות את כול העובדות והראיות הרלוונטיות במטרה להגיע להערכה אם קיימת אחריות פלילית אישית על פי החוקה, ובעשותו כך, לחקור נסיבות מרשיעות ומזכות במידה שווה.

ההחלטה לפתוח בחקירה נעשתה לאחר בדיקה מקדימה קפדנית שבוצעה על ידי משרדי ואשר נמשכה קרוב לחמש שנים. משך תקופה זו, ובהתאם לנוהג המקובל אצלנו, המשרד יצר קשר עם מגוון רחב של בעלי עניין, כולל בפגישות סדירות ופוריות עם נציגים של ממשלות פלשתין וישראל, בהתאמה.

על סמך התייעצויותינו, ידענו שאחד הנושאים שיהיה עלינו לענות בו קשור להיקף הטריטוריאלי של תחום השיפוט של בית הדין לגבי המצב בפלשתין. זו הסיבה שנקטנו, כמשרד תביעה אחראי, את הצעד המקדים של הגשת בקשה לקבל החלטה בסוגיה זו, מכיוון שהיה לנו חשוב לקבל הבהרות בנושא זה מלכתחילה כדי שתהיה לנו אפשרות למפות את מסלולה של כל חקירה עתידית על בסיס מוצק שנבחן משפטית.

לפיכך, ב-20 בדצמבר 2019, בהיותנו מודעים לסוגיות המורכבות והייחודיות שעולות במצב זה, הודעתי על כוונתי להגיש בקשה בפני השופטים בערכה קדם-משפטית I ("הערכאה") לקבלת החלטה שתבהיר את היקף תחום השיפוט הטריטוריאלי של בית הדין במצב בפלשתין. בבקשתנו, שהוגשה ביום 22 בינואר 2020, המשרד הציג את עמדתו המשפטית אבל קרא לערכאה לשמוע השקפות וטיעונים מכל בעלי העניין לפני שתגיע להחלטה על שאלת תחום השיפוט הטריטוריאלי הספציפית שניצבה בפניה. הערכאה עשתה זאת, ושמעה את השקפות כל הצדדים.

ב-5 בפברואר 2021, הערכאה החליטה, ברוב קולות, שבית הדין רשאי להחיל את סמכות השיפוט הפלילי שלו על המצב בפלשתין, ושההיקף הטריטוריאלי של תחום השיפוט שלו כולל את עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. בהחלטתה שהתקבלה ברוב קולות, הערכאה הדגישה שאין היא קובעת אם פלשתין עונה על הדרישות להיותה מדינה בהתאם לחוק הבינלאומי הפומבי, ואין היא שופטת בסכסוך גבולות, או שופטת מראש לגבי סוגיית גבולות עתידיים כלשהם; ההחלטה הייתה אך ורק לגבי היקף תחום השיפוט הטריטוריאלי של בית הדין על פי חוקת רומא, כפי שנתבקשה. בנושאים אלה, לגביהם הערכאה לא החליטה, ואשר לגביהם משרדי לא נקט עמדה כלשהי, נותרים לקביעה בשיחות דו-צדדיות בין הרשויות בישראל ובפלשתין בהקשר של הסכם מבוסס על משא ומתן.

לאחר ששקלו עמדות שהוגשו על ידי מדינות, ארגונים בינלאומיים ובעלי עניין אחרים, הערכאה הסכימה פה אחד על כך שפלשתין היא מדינת צד לחוקת רומא. הרוב בערכאה קבע גם שהפניית המצב על ידי פלשתין מחייבת את המשרד לפתוח בחקירה, לאור העובדה שהמשרד כבר קבע שקיים בסיס סביר לעשות כך בהתאם לאמות המידה של חוקת רומא.

לאור התגובות, החיוביות והשליליות, שהתקבלו להחלטת הערכאה, מן הראוי להשיב לדיון מידה כלשהי של הגיון ואיזון. בהחלטתם, השופטים לא כללו ממצאים כלשהם ביחס לפשעים לכאורה שזוהו על ידי המשרד, אלא רק קבעו שיש לנו היכולת לחקור אותם. אפילו לגבי כמה סוגיות של תחום שיפוט, החלטת הרוב בערכאה העדיפה לדחות את הדיון בטיעונים נוספים שעשויים לעלות להליכים מאוחרים יותר.

חקירות דורשות זמן ועליהן להיות מעוגנות באופן אובייקטיבי בעובדות ובחוק. כאשר משרדי ימלא את האחריות המוטלת עליו, נמשיך לנקוט אותה גישה מבוססת עקרונות ולא-מוטה כפי שאנו נוקטים בכול המצבים עליהם הוטל תחום השיפוט של המשרד. אין על סדר יומנו דבר אחר מאשר למלא את חובותינו החוקתיות בהתאם לחוקת רומא ביושרה מקצועית. אזכיר כאן, כדוגמא, את הטענות שהועלו אודות התנהלות צבא ההגנה לישראל במקרה של הספינה "מאבי מרמרה", כאשר אני, כתובעת, דחיתי בקשה לפתוח בחקירה לאור העובדה שלא היה בסיס סביר לעשות זאת בעקבות ההערכה הקלינית של אמות המידה של חוקת רומא.

אולם, במצב הנוכחי, קיים בסיס סביר להתקדם וקיימים תיקים קבילים פוטנציאליים. אנו נמשיך בהערכתנו, בהקשר של החקירה, כדי לאפשר הערכה מתמשכת של הפעולות הננקטות במישור המקומי בהתאם לעיקרון המשלימות.

אנו קוראים לקורבנות ולקהילות המושפעות, בפלשתין ובישראל, להתאזר בסבלנות. ה-ICC אינו תרופת- פלא, אך שאיפתו היא למלא את האחריות שהוטלה עליו בנאמנות על ידי הקהילה הבינלאומית, והיא לקדם הטלת אחריות לפשעים על פי חוקת רומא, ללא קשר לזהות מבצעם, במאמץ להרתיע ולמנוע פשעים כאלה. כאשר הוא ממלא אחריות זו, המשרד ממקד את תשומת לבו על אלו מבין העבריינים לכאורה ששמם ידוע לשמצה ביותר או על אלו שנטען לגביהם שהם בעלי האחריות הרבה ביותר לביצוע הפשעים.

בסופו של דבר, דאגתנו העיקרית חייבת להיות מופנית כלפי הקורבנות, הפלשתינים והישראלים כאחד, של הפשעים שהתרחשו כתוצאה מסיבובי האלימות וחוסר הביטחון המתמשכים שגורמים לסבל וייאוש עמוקים בקרב כל הצדדים. המשרד מודע לדאגה הרחבה יותר, בהתייחס למצב הזה, לביטחון ולשלום בינלאומיים. ביצירתן את בית הדין הפלילי הבינלאומי, המדינות שהן צד הכירו בכך שפשעים זוועתיים מהווים "איום לשלום, לביטחון ולרווחת העולם", והחליטו "להבטיח כבוד לאורך זמן אל הצדק הבינלאומי ואל אכיפתו." עלינו לראות את המרדפים אחר שלום ואחר צדק כציוויים המחזקים הדדית זה את זה.

כאשר אנו מבצעים את עבודתנו, אנו סומכים על תמיכה ושיתוף פעולה מהצדדים, כמו גם מכל המדינות שהן צד לחוקת רומא. משרדי מקבל בברכה את ההזדמנות להיות בקשר גם עם ממשלת פלשתין וגם עם ממשלת ישראל, כדי לקבוע כיצד ניתן לשרת את מטרות הצדק באופן הטוב ביותר במסגרת פעילות מקומית ובינלאומית משלימה. בדרך זו, אנו יכולים לקוות להשיג מידה כלשהי של הטלת אחריות ושל צדק לטובת הקורבנות הפלשתיניים והישראלים של פשעים על פי חוקת רומא.

משרד התובע/ת של ה-ICC עורך בדיקות מקדמיות עצמאיות ובלתי תלויות, חקירות, ותביעות של פשע רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות. מאז 2003, המשרד עורך חקירות במצבים רבים במסגרת תחום השיפוט של ה-ICC, וביתר פירוט, במקומות הבאים – אוגנדה; הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו; דארפור, סודן; הרפובליקה המרכז אפריקנית (שני מצבים נפרדים); קניה; לוב; חוף השנהב; מאלי; גרוזיה; בורונדי; בנגלדש/מיאנמר, ואפגניסטן (בכפוף לבקשת דחייה על פי סעיף 18). המשרד עורך כעת גם בדיקות מקדמיות ביחס למצבים בבוליביה; קולומביה; גינאה; הפיליפינים; וכן ונצואלה (I ו-II); לאחרונה המשרד השלים את הבדיקה המקדמית של המצבים באוקראינה ובניגריה, הממתינים לבקשות לקבלת סמכות להמשיך לחקירות.

מקור: משרד התובעת.


Source : Office of the Prosecutor